עדי דנן ז"ל, היה מפקד כיתה בגדוד צבר בגבעתי.

חלם להרגיש את משמעות תפקיד הפיקוד בשטח ולא רק באימון טירונים וכך היה - הוא פיקד על חיילים ותיקים ואיתם טיהר את כפר עזה ולאחר מכן נכנס איתם לעזה בכניסה הקרקעית הראשונה.

עדי, חייליו, הסמל והקצין שלו נפלו כולם יחד באסון הנמר ב31.10.23 טז בחשון.

בן 20 בנופלו. הותיר אחריו הורים, אחות תאומה, אחות קטנה, בת זוג, משפחה גדולה אוהבת וחברים רבים וכאובים.

עדי היה ילד שמח ומשמח. הוא תמיד שר, רקד, הצחיק, נישק וחיבק את כולם.

הוא שם את כולם במקום הראשון והיה נותן את כל כולו למען האנשים שאהב. עדי היה ילד ערכי, אוהב את המולדת, כבוד להורים ודרך ארץ שהיה אפשר רק לראות, להעריץ ולקוות שנהיה קצת ממה שהוא היה.

את עוגיות הבעבע סבתא של עדי הייתה מכינה והוא אהב אותן יותר מכל קינוח אחר ודיבר עליהן המון.

לעדי היה חיבור מיוחד עם סבתא שלו כיאה לילד המדהים והאוהב שהיה. הוא העריץ אותה ואמר שהיא הבן אדם הכי טהור שהכיר בחייו. אם עדי היה כאן כדי לבחור מתכון הוא לא היה מהסס והיה בוחר בעוגיות בעבע.