נחמן דקל, בן 20 מעמנואל. בנם של דגנית ולירון, אחיהן הקטן של רנן ותהילה, אחיהם הגדול של ליה ונתן.

נחמן היה בחור מלא בשמחת חיים. אדם עם ראש על הכתפיים ויחד עם זאת שטותניק והכי מצחיק שיש.

חבר שתמיד נמצא בעבור חבריו, מרים אותם ברגעים הקשים.

נחמן אהב את משפחתו ודאג לה. הוא אהב מאוד לשיר וכולם היו מתרגשים מהקול המדהים שלו.

נחמן שירת בגדוד 50 בחטיבת הנחל. בשבת של ה-7.10 , בוקר יום הולדתו ה-20, הוא סגר שבת במוצב סופה. נחמן ומחלקת המרגמות שלו התחילו להלחם בגבורה ובאומץ. נחמן עמד מחוץ לחדר סגור בו התחבאו רבים מחיילי הבסיס. הוא לחם במחבלים והצליח לחסל רבים. במקביל עדכן את השוהים בחדר על מצב הכוחת בחוץ, עד שנפגע ונהרג. בזכות לחימתו ניצלו השוהים בחדר, טיפלו בפצועים שביניהם והגיעו לנקודות מסתור.

לאחר נפילתו של נחמן התחילו מכריו להפיץ את המשפט ״תהיו שמחים - תהיו נחמן״, כי שמחה היא התכונה והמעשה שאפיינו אותו יותר מהכל.